ספר הזהר
וכי תימא, היכי משמע דבהאי עון אשת איש משתעי קרא. דכתיב הכא אם יכופר העון הזה, וכתיב התם באיסור אשת איש שזנתה, ונקה האיש מעון. וכתיב גבי אבנר, ותפקד עלי עון האשה היום. אי נמי, והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחוט צאן אכל ושתה, וכתיב התם אכלה ומחתה פיה. וכתיב, כי אם הלחם אשר הוא אוכל.
זוהר חדש
וְכִי תֵימָא, הֵיכֵי מַשְׁמַע דִּבְהַאי עֲוֹן אֵשֶׁת אִישׁ מִשְׁתָּעֵי קְרָא. דִּכְתִיב הָכָא אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה, וּכְתִיב הָתָם בְּאִיסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁזִּינְתָה, (במדבר ה׳:ל״א) וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. וּכְתִיב גַּבֵּי אַבְנֵר וְאִישׁ בּשֶׁת, (שמואל ב ג׳:ח׳) וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֹן הָאִשָּׁה הַיּוֹם הַזֶּה. אִי נָמֵי, (ישעיהו כ״ב:י״ג) וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכוֹל וְשָׁתוֹ, וּכְתִיב (משלי ל׳:כ׳) הָתָם אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ, וּכְתִיב (בראשית ל״ט:ו׳) כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל.